מאמרים
כמה פעמים החלטנו לעשות משהו ושום דבר לא קרה?
דף הבית | תחומי פעילות | דיאטה מנצחת | כמה פעמים החלטנו לעשות משהו ושום דבר לא קרה
כמה פעמים אמרנו לעצמנו ממחר דיאטה?
כמה פעמים אמרנו לעצמנו ממחר אני מתחיל לעשות ספורט?
כמה פעמים אמרנו לעצמנו ממחר נהיה יותר סבלניים? לא נצעק על הילדים על כל שטות...
מדוע כשאנו רוצים משהו ובטוחים שנשיג אותו עדיין איננו מצליחים?
היום נדבר על ההבדל בין רצון לנחישות, נשאל את עצמנו האם כל אחד יכול להצליח ?
נדבר על הסוגיה האם אפשר להצליח מבלי להיכשל? ומהו ההבדל בין "נכשלתי" לבין "אני כישלון" , כמו כן, נבין את ההבדל בין אופטימיסט לפסימיסט בדרך להצלחה.
מה ההבדל בין רצון לנחישות?
כשאני אומרת לעצמי ממחר דיאטה. למה אני מוצאת את עצמי פעם אחרי פעם מפירה את הבטחתי? הרי בסופו של דבר אני יוצאת מתוסכלת יותר, מאוכזבת מעצמי והביטחון שלי שאצליח פוחת
איך זה שכאשר אנחנו לפני אירוע חשוב, כמו חתונה בר מצווה של הילד, פתאום אנחנו מצליחים להשיל את הקילוגרמים המיותרים? הרי גם כשלא היה לנו האירוע רצינו כל-כך לרדת במשקל, מה הגורם שמביא להצלחה במקרה זה?
ההבדל בין השגת המטרה לאי השגתה היא לא רמת הרצון שלנו (שללא ספק גבוהה בשני המקרים), אלא רמת הנחישות. כשאנחנו נחושים להשיג משהו, אנחנו רואים את המטרה מול העיניים, אנחנו רואים בדמיוננו את עצמנו יפות ורזות בשמלה מדהימה באירוע. ברגע שאנו רואים את עצמנו שם , רואות את עצמינו משיגות את המטרה, זה כמו נבואה שמגשימה את עצמה, שאנו פועלים להשגתה. אנחנו לא רואים דבר מלבד המטרה הסופית ולא ניתן לאף אחד ולשום דבר להסיט אותנו מדרכנו להשגתה. אנחנו נחושים להשיג את המטרה. אין ספק שעם רמת נחישות כזאת אכן נהיה יפות ורזות באירוע בדיוק כמו שדמיינו. אם כן, אנו כעת מבינים שכדי להשיג משהו לא מספיק לרצות להשיג אותו, אלא עלינו להיות נחושים להשיגו, עלינו לראות אותו מול העיניים וכך לא ניתן לשום דבר להסיט אותנו מהדרך.
כעת נשאל את עצמנו האם כל אחד יכול להצליח?
אני לא חושבת שכל אחד יכול להצליח בגדול אבל כל אחד יכול להצליח יותר. אם נסתכל על ציר המספרים:
10 9 8 7 6 5 4 3 2 1
1- שום דבר לא בשליטתי, הכל עניין של מזל.
10 – הכל בשליטתי, הכל נתון בידי שום דבר אחר לא קובע.
מחקרים מראים כי מצליחנים נמצאים באזור 8-9
קצת מזל תמיד מועיל, אבל אם אתה רוצה להצליח אתה חייב להאמין שההצלחה תלויה בך, שאם תתאמץ מספיק ותהיה טוב מספיק אז תצליח. למה לא טוב להיות ב10 ולהאמין שהכל תלוי בך? כי אם אתה חושב שהכל תלוי בך, אז כל פנצ'ר כל תקלה הכל באחריותך.
אבל אם אתה נמצא באזור 2-3 ואתה חושב שרוב מה שקורה לך לא בשליטתך אז לא תהיה לך סיבה להתאמץ, כי למה להתאמץ אם הדברים לא בשליטתך ואז סביר להניח שגם לא תצליח.
כדי להצליח אתה חייב להאמין שהשאלה אם תצליח , תלויה בעיקר בך.
מה ההבדל בין "נכשלתי" ל"אני כישלון"?
כשאני אומר לעצמי "אני כישלון" אני מתייחס באופן כללי ולא נקודתית לאותו אירוע שנכשלתי בו.
עלי לשאול את עצמי "האם אני באמת כישלון" ? הרי יש הרבה דברים שאני מבצע בהצלחה, מדובר במקרה ספציפי שבו לא הצלחתי, אסור לי להכליל, עלי להתייחס באופן פרטני. כאשר אני מכליל, איך אוכל להאמין בעצמי ולנסות שוב? אינני כישלון אלא נכשלתי נקודתית. כשאסתכל על הדברים בצורה הנכונה, אוכל לקום ולהמשיך לנסות ובסוף אכן להשיג את מטרתי.
האם אפשר להצליח מבלי להיכשל?
על מנת להגיע להצלחה בכל תחום, עלינו לתכנן את הדרך להשגתה, הדרך רצופה אתגרים שעלינו לגבור עליהם. לעיתים אנו מצליחים בקלות למצוא פתרון לאתגר שהוצב בפנינו בדרך ולעיתים אנו נכשלים מספר פעמים, החוכמה היא לדעת בוודאות לאן פנינו מועדות ולא להתייאש מהקשיים בדרך.
אם כן, הבנו שלרב עלינו להיכשל בדרך להצלחה, עם זאת כל פעם שחווינו כישלון בדרך עלינו להיות יצירתיים ולמצוא דרך חדשה לעבר ההצלחה שלנו.
מה ההבדל בין אופטימיסט לפסימיסט בדרך להצלחה?
תכונה נוספת שחייבת להיות על מנת להצליח היא אופטימיות. כשחושבים על בן אדם אופטימי חושבים על מישהו שהולך ברחוב מחייך ומרוצה ומרגיש טוב עם עצמו. הכוונה באופטימיות היא לא זאת, אלא היכולת ללכת עד הסוף עם ההחלטה שלך. אחת הטעויות הגדולות שרובנו עושים היא שאחרי שקיבלנו החלטה אנו מתחילים להטיל ספק, אנו עוצרים שוב באמצע ועושים הערכת מצב, מכניסים שיקול נוסף ואז אנחנו לא מגיעים. אנשים אופטימיים ברגע שהם קיבלו החלטה הם הולכים איתה עד הסוף, עד שהם מגיעים. כמו בצבא: יש שלב התכנון ויש שלב הביצוע. בשלב הביצוע לא עוצרים ומתחילים לדבר. בשלב הביצוע , נוסעים, רצים.
ניקח לדוגמא שני אנשים שקיבלו על עצמם משימה לרדת במשקל: אחד אופטימי, אחד פסימי –
האופטימי: יושב וחושב ומתכננן כל צעד ואז הוא פשוט הולך על זה. הוא לא שואל את עצמו יותר שאלות , נגמר. במשך כמה ימים הוא קצת טיפש הוא לא שומע אף אחד ולא נותן לאף אדם להסיט אותו מהדרך.
הפסימי – מתחיל ואז הוא עוצר ואז הוא מהסס ולא מגיע לשום מקום.
הפסימי רואה את המטרה מול העיניים, רואה את משקל היעד, מתכנן את הדרך להגיע אליו, אך כשנתקל בקושי הראשון, עוצר, חושב, שוקל שוב את הדברים וביטחונו לגבי המטרה קטן, הוא מרגיש שנכשל ומוותר. (לדוגמה: התחיל את תהליך ההרזיה, ירד 5 קילו, ופתאום עלה קילו, מתחיל לפקפק בהצלחת התהליך, הוא שוכח את ההצלחה, רואה רק את האכזבה, מחליט שכנראה לא זאת הדרך , שובר את הכלים וחוזר לנקודת ההתחלה לאחר שמוסיף למשקלו יותר ממה שהשיל).
האופטימי רואה את המטרה מול העיניים, מתכנן את הדרך להגיע אליה ופועל בנחישות להשגתה. גם הוא נכשל לפעמים בדרך, אך מיד קם ומחפש פתרונות יצירתיים לאתגרים שנתקל בהם וממשיך בדרכו האופטימית לעבר המטרה. (לדוגמה: התחיל את תהליך ההרזיה, ירד 5 קילו, ופתאום עלה קילו, מחליט שזה חלק מהתהליך, מחפש דרך לעבור את המכשול, בודק איפה הוא יכול לשפר, קם על הרגליים וממשיך בנחישות לעבר המטרה באמונה שלמה שישיג אותה).
עלינו לזכור שאנו בני אדם, מותר לנו למעוד לפעמים, מותר לנו לטעות מידי פעם, החכמה היא ללמוד מהטעויות, כדי שלא נחזור עליהם, שוב ושוב, החכמה היא כמה מהר אנחנו קמים מהמעידה וחוזרים לדרך המלך, פה נמדד האימון.