השבוע החלטתי להתחדש בבגדים. האמת שדי מבאס ללכת לקנות בגדים חדשים כשאת מעוניינת לרדת במשקל. תמיד קיים הקונפליקט: האם לקנות עכשיו או לחכות שאפחית עוד כמה קילוגרמים.
מכיוון שאני בתהליך הרזיה, יותר נכון תהליך של חזרה לאורח החיים הבריא לו הייתי רגילה ושכשאני נמצאת בו אני מרגישה טוב עם עצמי, אתם מתארים לעצמכם שלא קל לי למצוא בגדים שיחמיאו לי.
(למי שלא מכיר אותי, אני מזכירה שאני אחרי עלייה של כ10 קילוגרמים, שהתווספו לי כתוצאה מאכילה רגשית בעקבות מותה הפתאומי של אמי לפני כשנה וחצי.)
הסתובבתי לי בחנויות, מדדתי בגדים שונים וכולם לא מצאו חן בעיני. תאמינו לי, אני מאמינה שיש בגדים שאני יכולה להראות בהם טוב למרות שעליתי במשקל, רק שכל הבגדים שמדדתי היו מתאימים או לצעירות עם עודף משקל או למבוגרות עם עודף משקל.
אז נזכרתי בתקופה שבה בתי הייתה בת 11-12 ואת הקושי הרב שהיה למצוא לה בגדים, עדיין לא היה לה מבנה נשי, אך המידות שהייתה צריכה היו של נשים. התסכול למצוא לה בגדים בשלב הזה בחיים היה נוראי. גם אז הסתובבנו בחנויות והיינו אובדות עצות,. היא הרגישה סלידה מאיך שהיא נראית, מצב רוחה ירד, היא זעפה וכעסה. לדעתי אף בצדק, תסכול נוראי. (וכל זה בנוסף להורמונים שהשתוללו באותו זמן).
בתקופה ההיא, חיבקתי את בתי, העצמתי אותה, חיזקתי אותה, הסברתי לה שזה שלב בחיים, שבו גופה משתנה והופך מגוף של ילדה לגוף של נערה. אפשרתי לה להרגיש את התסכול שחשה והמשכתי לחפש איתה בנחישות, עד שמצאנו מספר פריטים שמתאימים. הוספתי ואמרתי שתוך כמה חודשים היא תמצא ביתר קלות בגדים שתאהב ותרגיש נהדר עם עצמה. שאלתי אם יש דרך אחרת, כרגע בזמן הנוכחי, שיכולה לעזור לה לחוש יותר טוב לגבי עצמה. יצאתי איתה לבלות ופשוט הייתי בשבילה.
אם גם אתן חובות סיטואציה דומה עם בתכם, חבקו אותה, חזקו אותה, העצימו אותה, ספרו לה על הדברים הנהדרים שקיימים בה (ללא קשר למראה) וכמובן שאין כמו דוגמה אישית: אם אתן נמצאות בשלב בחיים כמוני, שאתן מעוניינות לחזור למקום הטוב ביותר עבורכן, להשיל מספר קילוגרמים ממשקלכם. הזכרנה לעצמכן את היופי שקיים בכן (ללא קשר למראה), תאהבו את עצמכן, תחמיאו לעצמכן (לא, זו לא נחשבת גאוותנות), המשיכו בדרך להצלחה בהתמדה ועם חיוך גדול.
זכורנה כי תמיד ניתן למצוא בנו דברים שברצוננו לשפר, טוב שכך. זה דבר נפלא בעיני, כי זה מאפשר לנו ללמוד כל יום דברים חדשים. אני בטוחה שהתוצאה תושג בקרוב, אם לא מחר אז מחרתיים ואם לא מחרתיים אז עוד חודש, אין מה למהר, יש לנו את כל החיים לפנינו. החוכמה היא ליהנות כל הדרך, עד להשגת התוצאה.
אני מאמינה בכן, בבנותכן, ובכוחות העצומים של כל הנשים . בהצלחה!