התרבות של היום מושתתת על יופי, על הסתרת המכוער, הסתרת הקמטים, כדי להרגיש יפה צריך להיות רזה, אבל מה זה רזה? לא מספיק כמה רזה תהיי, יהיו סביבך רזות יותר. לא משנה כמה תרדי במשקל, תמיד תרצי עוד קילו שניים, כדי להיראות טוב יותר.
תחשבו, כמה קשה לילד ועוד יותר לילדה, לגדול בעולם הזה. מצד אחד הציפיות מהסובבים להיראות טוב ומצד שני כמויות השפע של האוכל שיש סביבנו כל העת. מצד אחד, אנו מטיפים לילדים לאכול בריא ושלא טוב לאכול הרבה ג'אנק פוד וממתקים ומצד שני הבית שלנו מוצף במאכלים עתירי סוכר והילדים רואים איך אנחנו מתענגים על המתוק הזה.
אני הגעתי ממשפחה חצי עיראקית, חצי בוכרית, שבשניהם תרבות האכילה היא תרבות של שפע, תרבות של אוכל שמן ושל אכילה מרובה.
מיותר לציין שמכוון שנולדתי פגה, 1.800 קילו והורי מאוד דאגו שאגדל ואתפתח כמו שצריך, הייתה התעסקות גדולה סביב נושא האוכל. בנוסף לכך, הייתי משקפופרית, היו לי משקפיים גדולים ומכוערים.
תתארו לכם, ילדה קטנה, שמרגישה די מכוערת, פוזלת מעט, עם משקפיים גדולים ומכוערים שפתאום מתחילה לצמוח ומתחילה לאכול, ומכיוון שהרגלי האכילה שלה היו לקויים, בגלל שהיא הייתה רזה ואפשרו לה לאכול הכל , היא גם מתחילה להשמין.
היא כבר לא נראית כל כך קטנה, משנה לשנה היא נראית הרבה יותר גדולה מכל החברים שלה, היא מרגישה לא כל כך יפה. לא משנה כמה פעמים, אמא שלה תבוא ותגיד לה, שהיא הכי יפה בעולם.
היא ממש לא מאמינה לאמא, כי ברור שאמא תגיד הכל כדי שהיא, הילדה, תפסיק להיות עצובה. מיום ליום הילדה ממשיכה להשמין, כי היא בורחת לאוכל, ומרגישה פחות ופחות יפה. עוברת שנה ועוד שנה ועכשיו מתחילים גם ההורמונים להשתולל וכל כך קשה לה לילדה, היא בסך הכל ילדה.
רוצה לקבל טיפים לשיפור תזונת הילדים בהנאה וללא מלחמות? לחצי כאן