Search

מתוק לו, מתוק לו


לפני שנים רבות, עוד כשהייתי ילדה, אולי אפילו פעוטה הכרתי בפעם הראשונה את טעמו של הסוכר. באותה פעם ראשונה ששפתיי טעמו את השוקולד, את העוגה. באותה פעם קסומה שחוויתי את העונג העצום הזה של המתוק האינסופי, הרגשה עילאית שכזאת, מכירים?

באותה פעם ראשונה, שהייתה עוצמתית מבחינת החוויה האישית שלי, כבר אז, התקבע לו אוטומט במוחי, אוטומט שהוביל אותי להתנהגות אכילה מזיקה - בכל פעם שראיתי עוגה או שוקולד, או כל ממתק אחר שמוחי החליט לקטלג אותו לאותה קבוצה (אפילו ביגלה קראנצי ומלוח), הייתי חייבת לאכול אותו.

באותו רגע קסום, התחיל הקונפליקט שמלווה אותי כל חיי: הרצון לשמור על בריאותי דרך אכילת מזון בריא בשילוב פעילות גופנית, לבין הרצון לאכול את המתוק, מתוק הזה (או מלוח) ולהגיע לחוויית העונג הראשונה שלי שנוצרה סביב האוכל.

מאותו רגע, גם כשהבנתי שירקות ופירות טעימים לי, לא הייתי מסוגלת לבחור בהם. תמיד הבורקס/העוגה/השוקולד ניצחו. ההרגשה שליוותה אותי בכל פעם שאכלתי את המתוק הזה, הייתה הרגשת תסכול, אכזבה. חוייה של חוסר הצלחה ואי מסוגלות לעשות את מה שכל כך רציתי לחיות לפיו: פשוט לאכול אוכל בריא.

אתם אולי חושבים, שהייתי ילדה חסרת עמוד שדרה, אחת שלא מצליחה לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה. למען האמת ,גם אני חשבתי כך במשך שנים. איך יכולתי לחשוב אחרת? פעם אחר פעם חוויתי תחושת כישלון.

ככל שעברו השנים חוויתי יותר ויותר תחושות של חוסר הצלחה סביב האוכל, מיותר לציין שהדבר השליך גם על היבטים אחרים בחיי כמו חברים לימודים ועוד'.

רק כשהצלחתי לשנות את החוויה שלי כלפי האוכל הבריא, הירקות והפירות, הצלחתי לבחור בהם יותר ויותר ולהנות מאכילתם.

איך כל האמור כאן מתחבר לילדים שאינם רוצים לאכול ירקות ופירות?

ילד שחווה בפעם הראשונה התנגדות לאכילת ירקות או פירות, בשל טעם לא טוב, וויסות חושי, יחסי כח ושליטה מול הורה או אפילו חוויה שלילית סביב האוכל. עובר תהליך דומה למה שעברתי. המח שלו יוצר אוטומט שמנחה אותו לא לאכול ירקות ופירות, המח מקטלג לאותה הנחייה קבוצות שונות של מאכלים, לעיתים גם גבינות, בשר, דגים.

אותו ילד מתוק אינו מבין מדוע אינו אוכל, הוא מתרגם את זה ל:"אני לא אוהב", כך שבפועל אנו יודעים שאינו יכול לא לאהוב כל עוד אינו טועם.

לעיתים הוא מאוד רוצה לאכול את הירקות והפירות, אפילו רק כדי לרצות את הוריו ומבקש שיקנו לו ויכינו לו, אך בסוף אינו מסוגל לאכול אותם. הוא חווה פעם אחר פעם תחושה של חוסר מסוגלות, תחושה של תסכול, תחושה של חוסר הצלחה מול האוכל.

הדרך היחידה להביא אותו לאכילת ירקות ופירות היא ליצור לו חוויות רגשיות חיוביות סביבם. כל עוד האוטומט במוחו משדר לו חוסר מסוגלות לאכול, יהיה לו קשה מאוד להצליח, כי רק כאשר הרגש מופעל, המח מפסיק לעבוד, רק אז מתאפשרת לו, לילד המתוק שלנו, הבחירה.

דמיינו לעצמכם עולם שבו ילדכם מתייחס לירקות ופירות באותו חיוך שהוא מתייחס לשוקולד וממתקים. טוב, לא בדיוק אותו דבר, אבל בערך.

דמיינו לכם עולם שבו ילדכם מבקש ממכם לאכול ירקות ופירות, מבקש שתקנו לו, מבקש שתחתכו לו ותגישו לו ואפילו טוב יותר: הוא זה שניגש למקרר ומכין לו לבד. הוא זה שבוחר פעם אחרי פעם לאכול מזון בריא.

עכשיו היפכו את הדימיון למציאות, כי זה פשוט אפשרי.

בהצלחה!

מעוניינים לשמוע על סדנת שחק אותה בריא לחצו כאן


46 views

© כל הזכויות שמורות ל-"ליאת יהושע - יעוץ והדרכה לאכילה נכונה באמצעות משחקים"